מיקי שחם מביא חידושי ומחקרי תאי גזע: רשתית אור חישה שנוצרה מתאי גזע.

מיקי שחם מביא חידושי ומחקרי תאי גזע: רשתית אור חישה שנוצרה מתאי גזע.

במחקר ראשון, חלק של רקמת אור חישה, המזכירה את הרשתית האנושית, גדלה במעבדה מתאי גזע אנושיים.

ד"ר מריה קנטו-סולר, פרופסור לרפואת עיניים באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב, והמחברת הראשית של המחקר, אמרה: "בעצם יש לנו רשתית אנושית זעירה שיש לה הארגון האדריכלי של הרשתית וגם את היכולת לחוש 'אור."

נמסר על ידי מיקי שחם כי הרשתית גדלה משימוש בתאים אנושיים מושרים – פלוריפוטנטיים גזע (iPSCs), תאים בוגרים שתוכנתו מחדש גנטית להתנהג באופן דומה לתאי גזע עובריים.

באמצעות iPSCs, נוצרו לראשונה מבשר תאים ברשתית על ידי גידולם במצע המכיל חומרי גדילה מסוימים. החוקרים הופתעו לראות שהתאים נאספו לתוך מבנה מורכב, בצעדים דומים לאלה שנצפו בעין במהלך התפתחות עוברית.

הרקמה דומה לרשתית האנושית לא רק מבחינה מבנית, גם הכילה את כל סוגי התאים המרכזיים ברשתית, מסודרים בשכבות הנכונות שלהם.

מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע בטיפולים המטולוגיים ורפואה מחדשת /רגנרטיבית.

מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, אורטופדיה ועוד.

ד"ר קנטו-סולר אמר: "תאי הגזע יכולים לבנות את מבנה הרשתית כמעט באופן אוטונומי. איכשהו התאים לא ידעו מה לעשות ואנחנו רק צריכים לתת להם זמן לעשות את זה ".

המדענים היו מעוניינים גם לראות האם המודל שלהם היה מסוגל להצמיח קולטני אור פונקציונלי, הם תאי חישת האור של הרשתית. נזק קולטי אור הוא גורם נפוץ לעיוורון.

הם מצאו כי הרשתית המלאכותית שלהם הכילה תאים שלא רק דמו קולטני אור מבני, היו גם מסוגלים להגיב לאור.

ד"ר קנטו-סולר ציין כי ממצא זה "מקדם הזדמנויות למחקר להצלת ראייה ועשוי להביא בסופו לטכנולוגיות של שחזור הראייה באנשים עם מחלות רשתית".

הוא גם הדגיש, עם זאת, כי אור חישה רק מספק חלק קטן מתהליך קבלת הראייה. "האם הרשתית שלנו מסוגלת לייצר אות חזותית שהמוח יכול לפרש לתמונה? כנראה שלא, אבל זו התחלה טובה".

מיקי שחם ימשיך לעדכן את גולשי האתר בחידושי תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואה מחדשת /רפואה רגנרטיבית.

ד"ר דוד גאם מאוניברסיטת ויסקונסין, אחד ממחברי המחקר, אמר: "ביודעי את המנגנון בפירוט רב יותר יתאפשר לשפר את תהליך בידול הרשתית, מה שהופך את זה יותר בטוח וידידותי למשתמש עבור שני מודלים של מחלה ובדיקות סמים ולהשתלה קליניות למטופלים.

בשיחה עם המדען, ד"ר קנטו-סולר, אמר: "יש עדיין דרך ארוכה לעבור לפני שאנחנו יכולים ליישם את זה לחולים".

המחקר פורסם בכתב עת Nature Communications.

מימיו הראשונים, הבעיה של התחום מציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאימים להשתלה לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ואביזרים, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית (ב- 33% וב- 81%, בהתאם לאביזר), שיכול לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואת חידוש איברים / רפואה רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.