מיקי שחם משיב – הסיכוי להתאמה בקרב בני משפחה?

מיקי שחם משיב – הסיכוי להתאמה בקרב בני משפחה?

מה הסיכוי להתאמה של תאי הגזע מדם טבורי בין בני משפחה? האם תמיד ניתן לקבל תרומת תאי גזע מבן משפחה? מי יכול לתרום, מה הסיכויים שתרומת בן משפחה תואמת גנטית?

לפי מיקי שחם, בנק דם טבורי "בנק החיים",ככלל, סטטיסטית – מירב הסיכויים שלא תהיה התאמה גנטית מלאה בין תאי הגזע של התינוק לבין אחיו/תיו או הוריו (להורים – ההתאמה היא 50% , שכן התינוק יורש את המטען הגנטי באופן שווה, מחצית  מהאם ומחצית מהאב).

בין אחים המצב מעט יותר מורכב ואי וודאי. יש 3 מצבי התאמה בלבד: 0% התאמה (הסיכוי הסטטיסטי הוא 25%), או 50% התאמה (הסיכוי הוא – 50%) או 100% התאמה (הסיכוי עומד על 25%).

נמסר על ידי מיקי שחם, כי זה שנים, דם טבורי מהווה את המקור היישומי המועדף, שכן תאי גזע מדם טבורי ראשוניים יותר – אינם נושאים עדיין מערכת חיסונית. עשרות מחלות וטיפולים באמצעות תאי גזע מדם טבורי נחקרים ומצויים בניסויים קליניים במסגרת רפואת חידוש האיברים והריפוי התאי. בשל היות תאי גזע שמקורם בדם טבורי בעלי יכולת התמיינות לסוגים שונים של תאי גוף, עשויים גם הם לשרת השתלות רפואת חידוש איברים דוגמת הטיפול באוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, פרקינסון, פגיעות נוירולוגיות, ראיה, שמיעה, לב, סוכרת וכיוב'.

הערות:

(1) בהשתלת דם טבורי לא נדרשת התאמה של 100% ומסתפקים בדרך כלל ברמה של 4 מתוך 6 תת קבוצות הסיווג הגנטי של 3 קבוצות הסיווג (יש 3 קבוצות סיווג: HLA-A [בו 59 סוגים], HLA-B [בו 118 סוגים], HLA-DR [בו 124 תת סוגים], כאשר יש מספר אינסופי של צירופים אפשריים ומכאן הבעייתיות באיתור תרומות מתאימות מבחינת סיווג הרקמות).

(2) ככל שההתאמה גבוהה יותר – כך גם סיכויי ההשתלה להצליח, ללא אירוע דחייה – גבוהים יותר. מובן שבמקרה השתלה עצמית (תאי החולה לעצמו) ההתאמה היא 100% ואין מצב אפשרי של דחיית השתל-גוף.

(3) בהשתלת תאי גזע טבוריים נדרשת התאמה נמוכה יותר מזו שנדרשת בהשתלת תאי גזע ממוח עצם, עקב היעדר תופעות הלוואי של המערכת החיסונית.

מיקי שחם, בנק דם טבורי "בנק החיים", מפנה למאמר חביב (באנגלית) ובו הסבר נושא ההתאמה להשתלה – HLA בקישור הבא http://www.stanford.edu/dept/HPS/transplant/html/hla.html

הסבר מהות הדחייה:

הדחייה בין השתל לגוף (השתל הוא הדוחה את הגוף ולא להיפך) – graft-versus-host disease (GVHD), היא סיבוך המתרחש כאשר תאי דם לבנים מהתורם (השתל – graft) מזהים תאים בגוף החולה המארח (host) כתאים זרים ותוקפים אותם. במקרה כזה, האיברים להם נגרם הנזק הגדול ביותר הם בד"כ העור, הכבד והמעיים. יש שני מצבי דחייה – אקוטי, כאשר הדחייה בשבועות שאחרי ההשתלה וכרונית – כשמתרחשת בשלב מאוחר יותר.

הובטח כי מיקי שחם – מומחה לתאי גזע, שימור דם טבורי ובנק דם טבורי, מבעלי החברות האחיות "דם טבורי" וסיטוג'ן, ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים | רפואה התחדשותית | רפואה מחדשת | רפואה רגנרטיבית | Regenerative Medicine | Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע שמקורם בדם טבורי ומקורותיהם האחרים – בפרט.

עד כה, עם כל הטוב יותר שבפן היישומי של תאי הגזע מדם טבורי בהשוואה למקורות האחרים,  ה ב ע י ה  של התחום היא ביעילות האיסוף הנמוכה של דם טבורי והמצב מצוי בשינוי בימים אלה, מיקי שחם הוא שפיתח את טכנולוגיית ומכשיר הסיטוג'ן – הטכנולוגיה הראשונה בעולם באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע מדם טבורי הגבוה משמעותית (בכ- 80%) שיכול לשרת גם:

• השתלות במבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום.
• סדרות השתלות של רפואה רגנרטיבית / רפואת חידוש איברים, הדורשות במצטבר מספר תאים גבוה.
• טיפול במגוון מחלות שונות במהלך החיים.

לפי מיקי שחם, בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות בנק דם טבורי "דם טבורי", בלבד ובקרוב מתחיל שיווקה גם בעולם.