מעטו של מיקי שחם – חידושי ומחקרי תאי גזע: שיתוק שרירים הוקל על ידי תאי גזע רגישים לאור.
הבזקי אור עשויים לעורר נוירונים ולהחזיר את התנועה לשרירים משותקים. מחקר שבוצע בעכברים, סולל את הדרך לשימוש בגישות המשלבות אור וגנטיקה – "optogenetic" לטיפול בהפרעות עצביות הנעות בין פגיעה בחוט השדרה לאפילפסיה והנוירון מוטורי.
Optogenetics היא אחת ההתפתחויות האחרונות המשמעותיות ביותר במדעי המוח. זה כרוך בגרימה לתאי עצב לייצר חלבון רגיש לאור, ששולח אות חשמלי, כאשר נחשף לאור.
דווח על ידי מיקי שחם כי עד כה ב- optogenetics בעיקר נעשה שימוש לחקור כיצד המוח פועל, אבל כמה קבוצות בוחנות שימוש בו כטיפול. אבן נגף אחת היא חששות לגבי ההשפעות הבלתי הפיכות מבחינה גנטית של המניפולציה למוח.
במחקר הנוכחי, חוקרים מקינגס קולג 'לונדון ומאוניברסיטת קולג' בלונדון שינו תאי גזע של עכבר במעבדה לפני ההשתלה לעצבים ברגלו – לכן יהיו קלים יותר להסרה אם משהו ישתבש.
מיקי שחם מבהיר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע בטיפולים המטולוגיים ורפואה מחדשת /רגנרטיבית.
מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, אורתופדיה ועוד.
"זו גישה שיש לה הרבה פוטנציאל", אומרת זיו וויליאמס מבית הספר לרפואת הרווארד בבוסטון.
הקבוצה הכניסה גן של אצות שמקודדות לחלבון לתאי גזע עובריים של עכבר. לאחר מכן הם הוסיפו מולקולות איתות על מנת להפוך את תאי הגזע לתאי עצב מוטוריים, התאים שנושאים אותות מחוט השדרה לשאר הגוף. הם מושתלים לתוך העצב שיוצא מחוט השדרה לגפיים התחתונים של עכברים שעצביהם נחתכו.
אחרי המתנה של חמישה שבועות שתאי העצב המושתלים ישתלבו עם השרירים, הקבוצה הרדימה את העכברים, חתכה את העור והקרינה זרח של אור הכחול על העצב. שרירי הרגליים התכווצו בתגובה. "הופתענו כמה טוב זה עבד," אמרה לינדה גרינסמית, שהובילה את צוות UCL.
רוב הגישות הנוכחיות נחקרות כדי לעזור לסובלים משיתוק הכרוך בגירוי חשמלי של העצבים או השרירים. אבל זה יכול להיות כואב, משום שעדיין יש נוירונים עובדים. בנוסף, החשמל גורם לשרירים להתכווץ בכוח, מה שהופך אותם לצמיגים במהירות.
לעומת זאת, שימוש בגישת optogenetic,מאפשרת לסיבי השריר להיות מגורים יותר בעדינות, כי רמת האור יכולה להיות מוגברת עם הדופק. "זה נותן התכווצות חלקה מאוד," אומרת גרינסמית.
על מנת להפוך את הטכניקה למעשית לשימוש בבני אדם, החוקרים מפתחים דיודה פולטת אור בצורה של שרוול סביב העצב, אשר יכול להיות מחובר לסוללה זעירה מתחת לעור.
הם גם מנסים לפתח חלופה לשימוש בתאי גזע עובריים, שמחייבים את הנמען לקחת תרופות כדי לעצור את המערכת החיסונית שלהם מלתקוף את תאי העצב המושתלים.
מיקי שחם – ימשיך לעדכן את הגולשים בחידושי תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואה מחדשת /רפואה רגנרטיבית.
המטרה הראשונה של הקבוצה היא לעזור לאנשים הסובלים ממחלת הנוירון המוטורי שמאבדים את היכולת לשלוט בשרירי הנשימה שלהם. "הליכה כרוכה בשימוש בכ -40 שרירים שונים ברצפים מורכבים," אומרת גרינסמית. "הנשימה היא פשוטה מאוד – השריר מתכווץ ונרגע."
הם מתכננים לבדוק את שיקום יכולת הנשימה בחזירים, ומפתחים קוצב לב שיכולים להאיר את עצב הסרעפת בחזה, השולט על הסרעפת.
קבוצות אחרות בוחנות יישומים טיפוליים שונים של optogenetics, כולל טיפולים לאפילפסיה ומחלת פרקינסון
מימיו הראשונים, הבעיה של התחום הפורץ ומציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה של איסוף דם טבורי ועל כן במספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאימים להשתלה לילדים בלבד.
מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית (ב- 33% וב- 81%, בהתאם לאביזר), שיכול לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואת חידוש איברים / רפואה רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.
מיקי שחם 