מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי-גזע ודם טבורי: שינה טובה לשמירה על תאי הגזע צעירים

מיקי שחם מביא חידושים ומחקרי תאי-גזע ודם טבורי: שינה טובה לשמירה על תאי הגזע צעירים

בתנאים רגילים, רב הסוגים של תאי גזע בוגרים מרקמות ספציפיות, מצויים בתרדמת שבה הם לעתים רחוקות מתחלקים ויש להם דרישות אנרגיה נמוכות מאוד. "התאוריה שלנו הייתה שמצב זה של תרדמת מגינה מהנזק לדנ"א, ולכן מגנה מפני הזדקנות מוקדמת", אומר ד"ר מיכאל מילסון ראש המחקר.

עם זאת, בתנאים של לחץ, כמו באיבוד דם כרוני או זיהום, תאי גזע דמיים מונעים מצב של חלוקת תאים מהירה על מנת לייצר תאי דם חדשים ולתקן את הרקמות פגועות. "זה כמו להכריח אותך לצאת מהמיטה שלך באמצע הלילה ומיד להושיב אותך במכונית ספורט ולבקש ממך לנהוג מהר ככל שאתה יכול בזמן שאתה עדיין חצי ישן," מסביר מילסון "תאי הגזע עוברים ממצב של מנוחה לפעילות גבוהה מאוד בתוך זמן קצר, המחייב אותם להגדיל את מהירות קצב חילוף החומרים שלהם, לסנתז DNA חדש ולתאם את חלוקת תא. פתאום יש לבצע בו זמנית פונקציות מסובכות אלה, דבר המגדיל באופן דרמטי את הסבירות משהו שישתבש. "

נמסר לנו על ידי מיקי שחם כי ניסויים שתוארו במחקר מראים כי דרישות אנרגיה מוגברת של תאי הגזע מלווה בייצור מוגבר של מטבוליטים, תגובה שיכולה לגרום נזק לדנ"א ישירות. אם זה קורה באותו הזמן שהתא מנסה לשכפל את ה- DNA שלו, זה יכול לגרום גם למותו של תא הגזע, או לרכוש מוטציות שעלולות לגרום לסרטן.

תאי גזע נורמליים יכולים לתקן את רוב הנזק לדנ"א, אבל ככל שיותר פעמים יש חשיפה ללחץ, סביר שתאי הגזע יתקנו את הנזק בחוסר יעילות ואז ימותו או ייצרו מוטציה ויפתחו לוקמיה. "אנו מאמינים כי מודל זה מסביר את ההצטברות ההדרגתית של נזק לדנ"א בתאי גזע עם הגיל והירידה הקשורה ביכולת של רקמה לשמור ולתקן את עצמה ככל שמתבגרים" מילסון מוסיף.

מיקי שחם מסביר, כי מאז שנת 1988, דם טבורי הוא המקור המועדף לתאי גזע בטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש האיברים /רגנרטיבית. מחלות וטיפולים רבים באמצעות תאי גזע מדם טבורי ברפואה רגנרטיבית נחקרים ונוספים כל העת, דוגמת: אוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, ראיה, לב, סוכרת, אורתופדיה ועוד.

בנוסף, המחקר ממשיך לבחון כיצד משפיעה תגובת לחץ זה על מודל עכבר של הפרעה נדירה בתורשת ההזדקנות המוקדמת שנגרמה על ידי פגם בתיקון דנ"א. חולים עם אנמיה פנקוני סובלים מקריסה של מערכת הדם שלהם ויש להם סיכון גבוה ביותר לפתח סרטן. מודלים של עכבר עם אנמיה פנקוני, בדיוק באותו פגם תיקון DNA שנמצא בחולים אנושיים אבל העכברים לא באופן ספונטני מפתחים כשל מח עצם שנצפה כמעט בכל החולים.

"הרגשנו שהנזק לדנ"א היה המרכיב החסר שנדרש כדי לגרום לדלדול תאי גזע דמיים בעכברים האלה", אומר מילסון.

מיקי שחם – ימשיך לעדכן אתכם בחידושים ותגליות תאי הגזע ו דם טבורי – בכלל, ורפואת חידוש האיברים /רפואה רגנרטיבית.

כאשר עכברי אנמיה פנקוני נחשפו לגירוי מחקה זיהום ויראלי ממושך, הם לא היו מסוגלים לתקן את הנזק וכתוצאה מה- DNA תאי הגזע שלהם נכשלו ביעילותם. באותו מרחב זמן שעכברים רגילים הראו ירידה הדרגתית במספרי תאי גזע דם, תאי הגזע בעכברי אנמיה פנקוני אזלו כמעט לחלוטין, וכתוצאה מכך נגרם כישלון מח עצם וייצור לקוי של תאי דם.

"זה מסכם בצורה מושלמת את מה שקורה לחולי אנמיה פנקוני ועכשיו נותן לנו הזדמנות להבין איך מחלה זו עובדת ואיך אנחנו יכולים לטפל טוב יותר", אמר מילסון.

פרופ 'ד"ר אנדריאס טראמפ, ראש האגף של תאי גזע והסרטן ב- DKFZ מאמין שעבודה זו היא צעד גדול לקראת הבנת מגוון של מחלות הקשורות לגיל. "הקישור בין מתח פיזיולוגי, מוטציות בתאי גזע והזדקנות הוא מאוד מרגש", אומר טראמפ, ממחברי המחקר. "על ידי הבנת המנגנון שדרכו נובע גיל תאים, אנו יכולים להתחיל לחשוב על אסטרטגיות למניעה או לפחות להפחית את הסיכון של תאי גזע פגומים שהם הגורם להזדקנות והזרע של הסרטן."

מימיו הראשונים, הבעיה של התחום הפורץ ומציל חיים זה היא ביעילות הנמוכה של איסוף דם טבורי והמספר המוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאים להשתלה המטולוגית לילדים בלבד.

מיקי שחם פיתח טכנולוגיות ומכשור, אשר לראשונה מאפשרים לאסוף מספר תאי גזע גבוה משמעותית (האחד ב- 33% והשני ב- 81%), שיכולים לשרת גם השתלות במבוגרים וסדרות השתלות של רפואה התחדשותית / רפואה רגנרטיבית למחלות שונות במהלך החיים.