מיקי שחם מביא חדשות ומחקרי תאי גזע מהעולם: כששיתוף הפעולה בין תאי גזע הופך למלחמת חורמה ביניהם
12 ספטמבר 2013
לעתים קרובות אנו חושבים על תאים אנושיים כעל מחשבים זעירים המבצעים משימות, ומחלה היא תוצאה של תקלה. אבל , חוקרים במרכז הרפואי ההר סיני מציעים חלופה ורואים את זה יותר כשיתוף פעולה בין תאים, ואת המחלה כתוצאה של מצב המלחמה שנלחמים הם זה בזה על שליטה.
נמסר גם על ידי מיקי שחם, כי הגישה הייחודית שלהם מגובה בראיות ניסיוניות. החוקרים מציגים רשת של גנים בתאים, הכוללת את p53 הוא המדכא, האוכף מדיניות שיתופית בתוך התאים, כמו המלכה על הדבורים בכוורת. מחלה או הפרעה מתרחשת כאשר גנים שעברו מוטציה, מעוררים את המלחמה להתחולל.
"המשימה לגרום לשיתוף פעולה תמידי ובזה למנוע מראש את המחלות"אומר החוקר הראשי של המחקר, תומאס זוואקה , פרופסור בבית הספר לאייקן לרפואה בהר סיני.
הממצאים, מאוששים דרך חדשה לטיפול במחלה, ד"ר זוואקה אומר. הבנת הבסיס הגנטי של התנהגויות התאים השיתופית והתחרותית, יכולה להסביר כיצד תפקוד לקוי של סרטן ומערכת חיסונית מתפתח, הוא אומר."אם תא איבד את הגן שמטפח תקשורת בין תאים, זה יכול לשלוט על תאים אחרים על ידי אותות להפסיק התרבות. זה גם הגיוני שהמערכת החיסונית יכולה לזהות תאים שאינם משתף פעולה. אי שיתוף פעולה יכול להיות גם בבסיס ההתפתחות של מומים מולדים".
הוא מוסיף כי זה עשוי להיות אפשרי להפוך את מתג שיתוף הפעולה חזרה לשיתוף, או כדי לתפעל תאי גזע על מנת שייצרו תאי תחליף לשימוש ברפואת רגנרטיבית.
"תא מתפרע, הוא בלתי צפויי", הוא אומר."המחקר שלנו מציע ששיתוף הפעולה הוא כה מרכזי באבולוציה שלנו שיש לנו מנגנונים גנטיים כדי להגן עלינו מפני רמאות והתנהגות חריגה בקבוצה".
צוות המחקר, הכולל גם את פרופ' מריון דז'וז'ס מבית הספר לאייקן בהר סיני, שבדקה את התנהגותם של התאים. הם תהו איך זה שתאים, שחיו כיחידות בודדות, משתפים פעולה כדי לבצע משימות ספציפיות."תאים התחילו איכשהו ליצור בריתות, ולשתף פעולה."
אבל הם גם חקרו את מה שקראו להתנהגות"רמאות", כי ניתן לראות בתאים בודדים, שחיים במושבות כמו אמבה – התנהגות תחרותית המאפשרת לתא להשיג יתרון רבייה מבלי לתרום את חלקו ההוגן לקהילה.
הם חיפשו מוטציות המאפשרות לתאים"להתפרע – להיות קצת אנטי חברתיים ולעשות דברים שהם לא עושים בדרך כלל", אומר ד"ר זוואקה. התגלו 100 גנים, באשכול רשת.
הצוות התמקד בשלושה מהגנים האלה – p53, ידועים זה מכבר כשומר של הגנום, השולט על היציבות הגנומית וקולטני הריח המעורבים בתחושת הריח.
"אנחנו יכולים להבין ש p53 עשוי לעודד שיתוף פעולה, כי אובדן תפקוד p53 הוא צעד ראשון בהתפתחות של סוגי סרטן רבים. אבל למצוא שעשויים להיות קולטני ריח עם אותו התפקיד היה הפתעה", הוא אומר."אנחנו חושבים שיש לגנים האלה הפונקציה הקדומה של שמירה על אורגניזמים רב תאיים על ידי עזרה לתאים לתאם את פעילותם".
הובהר על ידי מיקי שחם, כי זה שנים, דם טבורי מהווה את המקור המועדף בטיפולים המטולוגיים ורפואת חידוש האיברים, שכן תאי גזע מדם טבורי הם ראשוניים יותר ו אינם נושאים עדיין מערכת חיסונית.
עשרות מחלות וטיפולים באמצעות תאי גזע מדם טבורי נחקרים באלפי מחקרים וניסויים קליניים בשלבים השונים במסגרת רפואת חידוש האיברים והריפוי התאי. בשל היות תאי גזע שמקורם בדם טבורי בעלי יכולת התמיינות לסוגים שונים של תאי גוף, הם משרתים גם את השתלות רפואת חידוש איברים דוגמת הטיפול באוטיזם, שיתוק מוחין, אלצהיימר, פרקינסון, פגיעות נוירולוגיות, ראיה, שמיעה, לב, סוכרת וכיוב'.
המדענים בדקו את ההשפעות של להרוס את הגנים האלה בעכברים.
"זה הראה לנו שתאים שעברו מוטציה מתחילים להתפרע רק כאשר הם נמצאים בסביבת תאים נורמליים. הם הופכים להיות תחרותיים", אומר ד"ר זוואקה."כאשר כל התאים זהים, הם משתפים פעולה אחד עם השני.
נמסר להנהלת אתר זה כי מיקי שחם – מומחה לתאי גזע, שימור דם טבורי ובנקי דם טבורי, מבעלי החברות סיטוג'ן ופידארט, ימשיך לעדכן את הגולשים בנושא תאי הגזע והדם הטבורי – בכלל, ורפואת חידוש איברים /רפואה התחדשותית /רפואה מחדשת /רפואה רגנרטיבית /Regenerative Medicine /Gene Therapy, העושה שימוש בתאי גזע שמקורם בדם טבורי – בפרט.
"מחקר זה מצביע על כך ששיתוף פעולה תאי, התנהגות אלטרואיסטית, רמאות, והתנהגויות חברתיות אחרות של התאים בשלב הפרימיטיבי המוקדם", הוא אומר."אולי אין זה מקרה שאמבה, חרקים, בעלי חיים, התרבות והחברה האנושיות, בדרך כלל עוקבים אחר הכללים המולדים של שיתוף פעולה. הסבר אבולוציה של דרווין כמאבק לקיום צריך להיות משולב בהכרה בחשיבותו של שיתוף פעולה באבולוציה של מורכבות."
עד כה, עם כל יתרונות תאי הגזע מדם טבורי בהשוואה למקורות האחרים, ה ב ע י ה של התחום היא ביעילות האיסוף הנמוכה של דם טבורי, המביא למספר מוגבל של תאי גזע שנאספים ועל כן מתאימים להשתלה בעיקר לילדים ולא למבוגרים שהם מרבית החולים והממשיכים להיסמך על תרומות תאי גזע פחותים ביכולותיהם של תורמים בוגרים. המצב מצוי בשינוי בימים אלה, מיקי שחם פיתח את טכנולוגיית ומכשיר הסיטוג'ן – הטכנולוגיה הראשונה בעולם באמצעותה ניתן לאסוף מספר תאי גזע מדם טבורי הגבוה משמעותית (ב- 81%) שיכול לשרת גם:
- השתלות במבוגרים ולא רק בילדים כפי המצב עד היום.
- סדרות השתלות של רפואה רגנרטיבית / רפואת חידוש איברים, הדורשות במצטבר מספר תאים גבוה.
- טיפול במגוון מחלות שונות במהלך החיים.
לפי מיקי שחם, בארץ, הטכנולוגיה זמינה ללקוחות בנק דם טבורי"דם טבורי", בלבד ובקרוב מתחיל שיווקה גם בעולם.